ניסים אמון

ניסים אמון הוא השם שנתנו לי כשנולדתי. אני נשוי ואב לשני ילדים. לכתוב על עצמי זה מעט מביך אבל אני מניח שנחוצה מעין ההצגה רשמית בינינו, הרי אתם רוצים לברר אם באמת אפשר לסמוך עלי ולהתמסר לטיפול טרילותרפיה.

נולדתי בשנת אלף תשע מאות שישים ושלוש, בין האלבום הראשון של הביטלס ובין הרצח של ג'ון קנדי, בירושלים. בן בכור למשפחה חילונית מאוד ממוצעת. גרנו בדירת שלושה חדרים בקומה השנייה בבניין בן ארבע קומות. אבי שעבד בעירייה היה איש של עקרונות. מעולם לא הוציא רישיון נהיגה, אסר עלינו לראות כדורגל ומעולם לא עלה על אווירון. הוא נולד בירושלים ונקבר בה. בלוויה שלו, לפני שלוש או ארבע שנים, הדבר הטוב היחידי שאמרו עליו זה שהוא היה איש ישר. הכוונה כמובן הייתה לומר שהוא היה איש קשה שלא יודע להתגמש אבל אימא בכתה כל כך הרבה שלא היה נעים לאף אחד להיאנח לרווחה. הוא עדיין עולה לי במחשבות פעם בכמה ימים ואני חושב שעלי להודות לו, קשה ככל שהיה, יכול להיות שבזכותו נסעתי לסוף העולם, בזכותו לא מיהרתי לחזור ואולי רק כך יכול הייתי להתמיד ולהצליח. המסע המיוחד לו זכיתי התחיל לפני עשרים וארבע שנים בטיול למזרח ובעקבותיו לימודי בודהיזם באוניברסיטה העברית, דבר שהוביל אותי שנה אחר כך לקנות כרטיס טיסה לקוריאה במטרה להצטרף למנזר זן. בגיל עשרים וארבע גילחתי את הראש והצטרפתי למנזר בו לומדים את תורת המחשבות. בדרך זכיתי לפגוש מורים מופלאים שאספר לכם עליהם יום אחד וחייתי כנזיר בודהיסט במקדשים בחמש מדינות. המסע אליו יצאתי הוביל אותי עמוק אל תוך מאורת הדרקון בחיפוש אחר היהלום הכי יקר של המזרח. על האוצר הזה אני רוצה לכתוב לכם. על התגלית ששינתה את חיי. בענווה רבה אני שמח לספר לכם שמצאתי את אשר יצאתי לחפש. פיצחתי את חידת הלוטוס ומצאתי את המטמון הנכסף. אני רוצה לא רק לספר לכם אלא ממש להציע לכם את מפתח הזהב אל הסוד הכי גדול והמוערך במזרח הרחוק. מאז שחזרתי אל חיק התרבות האנושית הרגילה הפכתי למורה ופיתחתי את שיטת הטרילותרפיה. זהו הסיפור שלי, של ניסים מירושלים שהפך להיות נזיר בודהיסטי ויותר מאוחר למורה שמכשיר מטפלים בארץ ובעולם. זהו הסיפור של הטרילותרפיה שהבאתי מהמזרח, של חרב יהלום שמפרידה בין הסבל והאושר, מפרידה בין מחלות ובריאות. הקליניקה במיוגה בכפר-סבא היא הראשונה. אני כל כך גאה בה. אתם מוזמנים לקבוע לעצמכם פגישה עם מלווה שתבחרו מתוך הרשימה ואני אקרא את סיכומי הפגישות שיכתבו אחר כך. אני מאחל לכם בהצלחה במסע פנימה ואני משוכנע שגם אתם תמצאו אוצר גדול.